השפעת האור הכחול על הביולוגיה האנושית
רוב האנשים מודעים לנזקי השמש ופגיעתה בגופנו כאשר החשיפה אליה מרובה, אך רבים אינם מודעים להשלכות של תאורה מלאכותית הנפלטת ממחשבים, מסכים סלולאריים, טלוויזיה וכו'.. בעולם המודרני, שכיח להגיע הביתה בסופו של יום ארוך ולהירגע מול הטלוויזיה, המחשב או הסמארטפון. ישנם חוקרים רבים המתנגדים להפעלת מכשירים הפועלים באמצעות תאורה מלאכותית לפני השינה, וזאת בשל אורך הגל הקצר וריכוז האור הכחול הגבוה אשר קיים בו.
בעשור האחרון עולה המודעות לגבי השפעת התאורה הטבעית והמלאכותית ובפרט השפעת "אור כחול" -480nm -400- על הביולוגיה האנושית, מבחינת ההשפעה על הערנות, זמן השינה ואיכותה. ההשפעה על המערכת החיסונית ואף על ההתנהגות.
מחקרים רבים הובילו למספר מסקנות, ולהלן חלק מהם:
חשיפת הפוטורצפטורים ברשתית לאור גורמת לדיכוי ייצור הורמון הנקרא מלטונין, אשר מיוצר בעיקר בשעות הלילה. חלק מהשפעותיו של המלטונין, הוא על תהליכים ביולוגים כגון:
מקצב הערות והשינה
מקצב טמפרטורת הגוף ולחץ הדם
ייצור הורמון הגדילה.
ויסות תהליכי הזדקנות והתחלקות תאים – שינויים בפיגמנטציה של העור
השפעה על מחזורי הרבייה
השפעה על המערכת החיסונית, על תהליכים סרטניים ופעילות נוגדת חמצון
השפעה על מצב רוח (תסמונת SAD ).
רמת המלטונין עולה משעות הערב ובמהלך הלילה. (בערך מ 20:00 בערב ועד כ 7:00 בבוקר, כאשר שיא הייצור בערך ב 3:00 לפנות בוקר:
לאחר חשיפה לאור חזק במשך מספר לילות רצופים ייצור המלטונין הוסט לשעות הבוקר וגרם לאפקט של עייפות.
(די גם בחשיפה לרמת תאורה ביתית של 350Lux כדי להקטין משמעותית את ייצור המלטונין).
מחקרים רבים הראו קשר ישיר בין העובדים במשמרות לילה לבין מספר סוגי סרטן, סכרת, בעיות לב והשמנת יתר ( Harvard Health Letter):
מחקר הנעשה בהארוורד הראה קשר ישיר בין סכרת והשמנת יתר לבין חשיפה לאור בלילה. חשיפת הנבדקים לתאורה במשך הלילה הראתה כי השעון הביולוגי שלהם הוסט לשעות הבוקר (המשמש למדידת זמן ולצורך ניהול תהליכים פיזיולוגים והתנהגותיים המתרחשים באופן מחזורי)
רמת הסוכר בדם עלתה ורמת הלפטין (Leptin), הורמון הגורם לתחושת שובע לאחר הארוחה ירדה.
חשיפה לתאורה בלילה, על פי סטפן לוקלי, חוקר שינה מהארוורד, היא חלק מהסיבה שאנשים לא ישנים טוב בלילה. דבר המוביל לדיכאון, סכרת ובעיות וסקולריות.
במחקר נוסף, שנעשה ב 2014 על ידי אנני-מארי צ'אנג (מומחית למדעי המח מאוניברסיטת האווארד) נבדק ההבדל בין קריאת ספר לקריאתו ממסך הפולט אור כחול: לנבדקים שקראו את הספר מהמסך לקח יותר זמן להרדם, פחות REM (זמן חלומות) והיו עירניים יותר לפני השינה. לאחר 8 שעות שינה, נבדקים אתו קמו תשושים יותר ולקח להם יותר זמן להתעורר.
יש לציין כי ישנם מחקרים שמצאו פן חיובי בחשיפה לאור הכחול:
חוקרים אשר בחנו את השפעתה הביולוגית של העשרת תאורת משרדים באור כחול במהלך שעות היום, הראו כי נבדקים שנחשפו להעשרה של אור לבן בגוון כחול, בנוסף לתאורה הרגילה העידו על שיפור סובייקטיבי במדדים של ערנות, מצב רוח חיובי, ביצועים, וריכוז ביחס לקבוצת ביקורת שנחשפה לתאורה הרגילה בלבד. כמו כן, קטנה העייפות בשעות היום ועלתה בשעות הערב, דבר שהוביל לאיכות השינה טובה בלילה.
תסמונת SAD (דיכאון חורף) נובעת מהפחתה בייצור המלטונין בעונת החורף כאשר התאורה הטבעית יורדת, הסקירה מצטטת תוצאות מחקרים אשר בחנו את יעילות החשיפה לאור כתהליך ריפוי. באחד המחקרים נמצא שבחשיפה לאור ברמה של Lux, 10,000 למשך 30 דקות מיד לאחר ההשכמה מושגת רמה גבוהה (75%) של הצלחה בהקלת תסמיני הדיכאון.
אמנם החשיפה לשמש ולאור הכחול הכרחית לתהליכים תקינים בגופנו, כאשר היא מלאכותית ובמינון גבוה - מחובתנו להגן מפני הנזקים הנלווים.
מחקרים מראים כי עדשות החוסמות אור כחול מגבירות את הניגודיות משמעותית ומפחיתות צריבה בעיניים.
החשיבות אף גדולה יותר לאחר ניתוח קטרקט, בו מוחלפת העדשה התוך עינית (אשר סופגת אור כחול) בעדשה מלאכותית (IOL).
לפני ניתוח קטרקט, יש לבדוק את כמות החסימה בעדשה המושתלת, במידה וזו ואינה מספקת, חשיפת הרשתית לנזקים גבוהה יותר ואף יכולה להוביל לניוון מקולרי ואיבוד ראיה.
